חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ע"מ 1073-09

: | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב
1073-09
11.6.2013
בפני :
איתן אורנשטיין

- נגד -
:
צביון בניה ופרויקטים בע"מ
עו"ד יובל קינן ואח'
:
מנהל מע"מ ת"א
עו"ד אורית וינשטיין
החלטה

לפניי בקשת המערערת להתיר לה להגיש מסמכים נוספים, שלטענתה אותרו על ידי מי מטעמה לאחר חקירתו הנגדית של מר דוד אפל (להלן: " אפל") מיום 7.3.13. 

המסמכים שצירופם מבוקש כאמור הם:

1.       הסכם בין המערערת לבין אדירים חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ (להלן: " אדירים"), מיום 12.12.90;

2.       מכתב השגה על שומות שהוצאו למערערת ולאפל לשנים 1991-1996 (להלן: " השומות לשנים קודמות");

3.       הסכם שומה בין אפל לבין פקיד השומה, בקשר לשומות לשנים קודמות;

4.       טיוטת הסכם שומה בין צביון לבין פקיד השומה, כאשר למיטב זכרונו של אפל ההסכם שנחתם בסופו של דבר דומה לנוסח שנחתם עימו;  

5.       מכתב נלווה של רו"ח גבאי בקשר עם השומות לשנים קודמות; 

6.       נוסח מוקדם של כתב האישום בת.פ 811/03.

(כל אלה יכונו להלן: " המסמכים").

לטענת המערערת, עסקינן במסמכים שיסייעו להגיע לחקר האמת, ומכאן שיש לאפשר הצגתם. בכל הנוגע למסמכים שעוסקים בשומות לשנים קודמות טענה המערערת כי, הם התייחסו לשאלת התרת ההוצאות שהוצאו על ידי המערערת ואפל, והקשורות לפעילות אדירים, וכי ההסכמים שנחתמו הכירו בהוצאות אלו עד לאותה העת, ותוך קביעה גם לשנים הבאות, קרי השנים נשוא ההליך שלפניי. בנוגע לשאר המסמכים, שנוסחו על ידי המערערת או מי מטעמה, נטען, כי הם תורמים, ביחד עם המסמכים הנוספים, לקבלת תמונה שלמה ומלאה.

בהתאם להחלטתי מיום 21.4.13, העתקי המסמכים צורפו לבקשה, והועברו לתגובת המשיב.

בתגובת המשיב, הנתמכת בתצהיר, נטען כי המשיב אינו מתנגד להגשת ההסכם שבין המערערת לבין אדירים (מסמך 1), ולנוסח המוקדם של כתב האישום (מסמך 6), לתיק בית המשפט, וזאת בכפוף לשני אלה: האחד, אין בהסכמת המשיב לצירוף מסמכים אלה כדי הסכמה מבחינתו להרחבת חזית או הסכמה לטענות המערערת. השני, תינתן למשיב אפשרות לחקור את אפל בחקירה נגדית על שני המסמכים האמורים.

בכל הנוגע ליתר המסמכים שצירופם התבקש והנוגעים לשומות לשנים קודמות, התנגד המשיב לבקשה. בקליפת האגוז, נטען על ידי המשיב, כי אין בבקשה כל הסבר מדוע המסמכים מוצגים רק בשלב זה, ואיזו מניעה הייתה, אם בכלל, להגישם במסגרת הדיון בהשגה; הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: " התקנות"); בהלכה הפסוקה; המערערת ואפל לא העלו בהשגה כל טענה לגבי השומות לשנים קודמות, וממילא לא הביאו כל מסמך בהקשר זה; על בית המשפט לבחון את סבירות החלטת המשיב בהשגה על סמך הטענות והראיות שעמדו לפניו במועד שבו ניתנה, וכאמור, המסמכים לא עמדו לפני המשיב בעת מתן ההחלטה בהשגה; צירוף המסמכים לתיק בית המשפט והניסיון לרדת לנבכי הסכם הפשרה או הטיוטה, אשר אין כל ודאות לגביה כי היא אכן נחתמה על ידי הצדדים, רק יסרבל ויעכב את ניהול ההליך, כאשר ממילא אין להם כל רלוונטיות לערעור; לגופו, בהסכם עם אפל נקבע בסעיף ב.1 כי לא תותר כל הוצאה לאפל בגין אדירים, לרבות הוצאות משפטיות, תשלומי הצמדה וריבית וכדומה, וסעיף זהה מופיע גם בטיוטה עם המערערת; לא ניתן לבדוק את אמיתות המסמכים בחלוף 17 שנים מתום שנות המס הרלוונטיות ו-14 שנה לאחר חתימת ההסכם, שכן מסמכים נשמרים אצל המשיב 10 שנים בלבד, ולאחר מכן הם מבוערים; פקיד השומה הרלוונטי לאותה העת, מר עופר גרשוני, אינו עובד עוד ברשות המסים, והוא אף ייצג את המשיב בשלב ההשגה כך שאילו הייתה רלוונטיות למסמכים אלה בשלב זה חזקה עליו שהוא היה מעלה זאת לדיון בשלב זה, וזאת לא נעשה על ידו.   

בתשובת המערערת נטען, בין היתר, כי תקנה 457 לתקנות, שכותרתה "ראיות נוספות בערעור",  אינה חלה בהליך שלפניי. נטען, כי הדיון בערעור על החלטה בהשגה הוא דיון ראשון לפני ערכאה דיונית שאמורה לשמוע ראיות מטעם הצדדים, וכי לאור האמור בתקנה 10(ב) לתקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור), התשל"ו-1976 (להלן: " תקנות מע"מ"), יש לראות בהליך דנא כתובענה ולא כערעור, כאשר המערערת הינה "התובעת" והמשיב הוא "הנתבע".

כן טוענת המערערת, כי המשיב עצמו צירף לתצהיריו מסמכים שלא עמדו לפניו בשלב ההשגה, וכך, בין היתר, לגבי הדוחות הכספיים של המערערת שהוגשו לאחר מתן החלטת המשיב בהשגה. עוד נטען, כי יש קושי ליישב את הסכמתו של המשיב להגשת שניים מהמסמכים עם התנגדותו להגשת יתר המסמכים, שהרי המסמכים כולם לא עמדו לפני המשיב בשלב מתן ההחלטה בהשגה.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ויישמתי את הדין וההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, למעט בנוגע למסמכים שלגביהם ניתנה הסכמת המשיב, כאמור לעיל.

תקנה 457(א) לתקנות מורה כי, ככלל, בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, למעט במקרים מיוחדים כמפורט ברישת התקנה, שאינם רלוונטיים למקרה דנן.

אפנה בהקשר זה לע"א 2886/05 אשכנזי נ' קופת חולים כללית (08.11.2010):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>